אתם לא ישנים טוב בלילה? חוסר ריכוז ועצבנות בבוקר שאחרי הם הבעיות הקטנות בהן אתם עלולים להיתקל. מחקרים חדשים מוכיחים קשר הדוק בין שינה לא טובה לבעיות לב, סוכרת ומחלות רבות אחרות. איך ניתן בכל זאת לשפר את איכות השינה?

 

רובנו מכירים את התחושה בבוקר שלאחר שינה לא טובה. אנו מרגישים עייפים, לא מרוכזים ולרוב גם עצבניים. אותן תחושות ממשיכות ללוות אותנו לאורך היום, אנו מרגישים שהתפקוד שלנו איטי ולקוי, אנחנו מתעצבנים בקלות על חברינו לעבודה או בני המשפחה, ומחכים בקוצר רוח לרגע בו נשוב הביתה ונוכל לשים את הראש על הכרית ולישון. ללא ספק, תפקוד תקין במהלך היום חיוני לכולנו, אך רבים אינם מודעים לכך ששינה טובה חיונית לא רק למצב הרוח ולתפקוד תקין במשך היום, אלא גם לבריאותנו, והיא עשויה להפחית את הסיכון למחלות לב וסוכרת.

 

שינה ותפקוד קרדיווסקולארי

לשינה השפעה משמעותית על תפקוד מערכת הלב-נשימה

השפעה זו היא תוצאה ישירה של שינויים במצבים שונים במוח בזמן השינה

שינויים אלה במערכת העצבים המרכזית משפיעים על קצב הלב, לחץ דם בעורקים, זרימת הדם ואוורור. חולים עם מחלות לב ובעיות נשימה נמצאים בסיכון גבוה יותר לאירועים קרדיווסקולריים במהלך השינה.

כמו כן נמצא ששכיחות נדודי שינה בקרב הסובלים ממחלות לב היא פי 2.27 לעומת אנשים בריאים, ושכיחות יתר לחץ דם בקרב הסובלים מנדודי שינה היא פי 3.18 לעומת אנשים בריאים.

שינה והסיכון לסוכרת מסוג 2

ישנן עדויות לקשר בין סוכרת מסוג 2 ושינה באיכות נמוכה,

גם על ידי דיווח עצמי וגם על ידי בדיקה באמצעות אקטיגרף (מכשיר הבודק דפוסי ואיכות שינה על ידי מדידת תנועות).

ישנה גם עדות לכך שישנה שכיחות גבוהה של חולים בתסמונת דום נשימה בשינה בקרב חולים בסוכרת.

במחקרים נמצא ששכיחות נדודי שינה בקרב הסובלים מסוכרת הוא פי 1.8 לעומת אנשים בריאים.

בחולים ששנתם לקויה ולא איכותית, ובמיוחד באלה עם דום נשימה בשינה,

הפגיעה בשינה משפיעה על התנגודת לאינסולין ועל גרימת או החמרת סוכרת, שקשה יותר לאיזון בנוכחות הפרעות שינה

 

שינה ובקרה הורמונלית

השינה משפיעה על רוב המרכיבים של המערכת האנדוקרינית (הורמונלית), ובעלת השפעה משמעותית על בקרת תיאבון. ישנן עדויות מצטברות לכך המראות שאיבוד שינה או שינה באיכות נמוכה קשורות לעלייה בתיאבון. האכילה הרבה בשילוב עם הפחתה בפעילות גופנית בגין העייפות ועם העליה בתנגודת לאינסולין שהוזכרה לעיל גורמים לעלייה במשקל ומחמירים נטייה לתסמונת המטבולית. הפרעות שינה גם יכולות להחמיר מצב קיים. ייתכן שחלק מההפרעות המטבוליות וההורמונליות אשר נצפות עם העלייה בגיל למעשה משקפות את ההידרדרות באיכות השינה. בקרב סובלים מנדודי שינה, נצפו רמות קורטיזול גבוהות לאורך הלילה. רמות קורטיזול גבוהות עלולות להוביל להחרה בעלייה במשקל. נקיטת פעולות לשיפור איכות השינה תהיינה ככל הנראה בעלות השפעות מיטיבות על התפקוד ההורמונלי והמטבולי

 

נדודי שינה ותחלואה נלווית

במחקר גדול שנערך על כ-9,000 נבדקים בגילאים 55-84 נמצא קשר בין היסטוריה של נדודי שינה לבין קשיים בפעילויות יומיומיות, סימפטומים נשימתיים ובעיות בריאותיות אחרות, הכוללת יתר לחץ דם, מחלות לב, סרטן, שבץ, סוכרת ואף שברי צוואר ירך. תוצאות דומות התקבלו במחקר אחר בן 3 שנים שהקיף 6,800 נבדקים. בסקר שנערך על ידי העמותה האמריקאית לחקר השינה נמצא ש-69% מהסובלים מהפרעות שינה היו בעלי ארבע או יותר מחלות נלווית. כמו נמצא שהסובלים מנדודי שינה צורכים יותר שירותי רפואה, מבקרים יותר במחלקות מיון, ומתאשפזים יותר לעומת אלו שאינם סובלים.

 

אז איך אפשר לישון טוב?

נדודי שינה הם הפרעת השינה הנפוצה ביותר, ומאופיינת בארבעה תסמינים עיקריים היכולים להתרחש לחוד או בשילוב: קושי להירדם, קושי בשמירה על רצף שינה (התעוררויות), יקיצה מוקדמת מידי בבוקר ותחושה סובייקטיבית של שינה לא טובה. הסימפטום השכיח ביותר הוא קושי בשמירה על רצף השינה, כאשר כ-60.3% מהסובלים מנדודי שינה דיווחו שהם סובלים ממנו בלבד או בשילוב סימפטומים אחרים. הפתרון היום לנדודי שינה מתחלק לשני רבדים: פתרון התנהגותי ופתרון תרופתי

 

הפתרון ההתנהגותי הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שהוא טיפול פסיכולוגי קצר טווח, העשוי להתאים למי שסובל מנדודי שינה הכוללים גם מרכיב התנהגותי ו/או רגשי והוא עוסק בהבנה של המטופל את ההתנהגויות השליליות שלו המנציחות את נדודי השינה ותרגול "ההיפטרות" של התנהגויות אלה באמצעות שיעורי בית. איסור על שנת צהריים, למשל, היא אחת הדרכים לטפל בנדודי שינה מסוג זה.

 

פתרון תרופתי יתאים בוודאי לקבוצה הגדולה יותר של הסובלים מנדודי שינה, כיוון שהתרופות בדרך פועלות על השריית שינה באופן כימי, ולכן אינן מצריכות "שיתוף פעולה" רב מצד המטופל. ישנן בשוק תרופות שינה רבות, רובן ניתנות במרשם רופא. מכיוון שמרבית הסובלים (כ-60%) מנדודי שינה חווים קושי בשמירה על רצף השינה, יתאימו להם ככל הנראה, תרופות שרמת החומר הפעיל בהן נשמרת גם באמצע הלילה, למשל אמביאן CR אשר מכילה חומר פעיל המשתחרר באופן מבוקר במהלך הלילה

 

עבור מטופלים שמתקשים רק בהירדמות, ייתכן ויסתפקו בתרופה בשחרור מידי שתגרום להירדמות. בקבוצת הגיל המבוגר מאוד, ייתכן שנדודי השינה נובעים מירידה טבעית ברמות המלטונין המתרחשת עם העלייה בגיל. עבור סובלים אלה, ניתן לנסות להיעזר במלטונין בשחרור מושהה, אשר עשוי לעזור. החיסרון בטיפול זה הוא בזמן ההשפעה הארוך, מספר שבועות עד להשגת אפקט. ניתן להחליף טיפול תרופתי על פי הצורך בהתאם להמלצת הרופא ויעילות הטיפול

 

 

 

 

 

 

(*הכותב הינו רופא ילדים ושינה, מנהל היחידה להפרעות שינה בילדים וסגן מנהל מחלקת ילדים א' ברמב"ם)